ExplAInable

בפרק הבא נדבר עם עמית מנדלבאום על התפתחות סוכנים אוטונומיים תוך שימוש במודלים מתקדמים של ראיית מחשב ו-LLMs. נתייחס לאתגרים בשילוב יכולות היסק ושיקול דעת, ולבעיות שהיו בפרויקטים כמו AutoGPT. נציג את הצלחתה של חברת Anthropic בהבנה של פעולות ממסכי מחשב ונסביר כיצד טכנולוגיות אלו משפרות את ההתמודדות עם פעולות ממוחשבות בצורה קרובה להתנהגות אנושית.

https://medium.com/@luke.birdeau/reverse-engineering-chatgpt-o1-5cf3b61c6eee

AI Agents That Matter

https://www.multion.ai/blog/introducing-agent-q-research-breakthrough-for-the-next-generation-of-ai-agents-with-planning-and-self-healing-capabilities

פרק ראשון בסדרת ״מושג בקצרה עם מייק״ בה נצלול לעומקם של מושגים מעולמות הML וAI. בכל פרק נתמקד במושג אחד מרכזי – נסביר אותו בפשטות, נדון במשמעויותיו המעשיות, ונבחן את השפעתו על התחום והתעשייה. 

בפרק הבא נדבר על העולם המורכב של זיהוי טקסט שנוצר על ידי בינה מלאכותית. נסקור את השימושים הנפוצים ב-ChatGPT, מהכתיבה ועד ליישומים אפורים כמו העתקות ובוטים. יחד עם אביב קרן, נדון בשיטות לזיהוי טקסט מג׳ונרט, השפעות על האקדמיה, שימושים בבינה מלאכותית לאימון מודלים, ונדבר גם על האתגרים האתיים והטכנולוגיים שמלווים את התחום.

Semantic Scholar

A Survey on LLM-generated Text Detection: Necessity, Methods, and Future Directions

היום בפרק נעסוק בהבנת למידה ניגודית ובחקר ההתפתחות שלה בשנים האחרונות. נדבר על עקרונות הבסיסיים של למידת קונטרסט, כמו חיפוש דימויים דומים (חיוביים) ודימויים שונים (שליליים), על כך שלפעמים קשה להגדיר את הדימויים השונים בצורה חד משמעית, והצורך בהגדלת כמויות הדאטה כדי להשיג תוצאות טובות יותר. נזכיר את השיטות השונות שהתפתחו, כגון SimCLR ו-Moco, ונסביר את החשיבות של טרנספורמציות והתאמות בתמונות כדי ללמוד את הקשרים האמיתיים בין הדימויים. נתאר גם שיטות מתקדמות יותר כמו "למידת קונטרסט אקוויבריאנטית" ו-"Diff-CSE" שמתמודדות עם אתגרים של אוגמנטציה (הגברת מידע) בתמונות ובטקסטים.

הפרק הקודם עם מייק שהזכרנו

פרק קודם על למידה ניגודית

היום בפרק נדבר עם גל פרץ, מהפודקאסט "LangTalks" ומומחה בתחום הבינה המלאכותית. נשוחח על נושאים כמו התפתחות השימוש במודלים של בינה מלאכותית, תפקידם של כלי No-Code בעולם הטכנולוגי, ואיך בינה מלאכותית משפיעה על הגישה ההנדסית והמחקרית של פיתוח מערכות היום. נבחנן גם את האתגרים וההזדמנויות שהתחום מציב עבור אנשי מוצר, מהנדסים וחוקרים, ועל חשיבותם של כלי Prompt Engineering ככלי שימושי בעבודה עם מודלים מתקדמים.

GPT Canvas

GitHub Copilot

Cursor

Langflow

Voiceflow

לינקדאין של גל

LangTalks Podcastֿֿ

בפרק זה דיברנו  על מאמר פורץ דרך בתחום הרובוטיקה: Diffusion Policy: Visuomotor Policy Learning via Action Diffusion

המאמר טוען לשיפור של 46.9% במשימות מוטוריות של רובוטים.

הם מראים תוצאות על סימולציות ועל רובוטים פיסיים. פעולות כמו מזיגה, עירבוב, הנחת ספל והסביבה המפורסמת push-T.

בגדול הם לקחו את מה שכבר סקרנו בעבר stable diffusion לעולם הרובוטיקה, כאשר כאן נכנסת סדרת תמונות (המתקבלות ממצלמת הרובוט) ויש להחזיר סדרת פעולות מוטוריות לרובוט.

וגם כאן יש איטרציות של denoising אבל לא מתמונות אלא מסדרת פעולות מוטוריות.

האם זו המהפיכה הבאה ?

מוזמנים להגיב בדעתכם…

קישורים:

https://arxiv.org/pdf/2303.04137v5

https://diffusion-policy.cs.columbia.edu/

https://mobile-aloha.github.io/

https://wuphilipp.github.io/gello_site/

https://umi-gripper.github.io/

https://dobb-e.com/

הפרק שמייק התארח בו

הבלוג של יאנג סונג

בפרק הבא נדבר על הגרסה החדשה

GPT-4o1,

שמבטיחה יכולות מתקדמות של הסקת מסקנות. מייק יסביר כיצד המודל מנסה להתמודד עם בעיות מורכבות שדורשות יכולת לוגית מרובה, ומעלה את השאלה האם המודל באמת מצליח להתמודד עם משימות הסקה מורכבות או שמא הוא "מגזים" בהערכותיו. נבדוק גם את ההבדלים בין גרסאות קודמות, כמו GPT-3 ו-GPT-4, ונבחן את האתגרים וההזדמנויות שהגרסה החדשה מביאה. 

נדבר על איך אנחנו כבני חושבים ולמה הגרסה החדשה אמנם בכיוון הנכון אבל עוד רחוקה מלחשוב כמונו.