ExplAInable

AI מעולם לא היה זמין יותר, ולמרות זאת חברות רבות מתקשות במחקר ופיתוח מוצרים/פיצ'רים מבוססי GenAI. מה הן מפספסות? מדוע זה שונה כל כך מפיתוח תוכנה "קלאסי"? 
בפרק זה אירחנו את עוז ליבנה, יועץ וארכיטקט GenAI, לשתף מנסיונו ולהסביר על שינוי הפרדיגמה העמוק הדרוש להצלחה במחקר ופיתוח GenAI, ועל ההבדלים המהותיים מפיתוח תוכנה קלאסי - ברמת החשיבה, התכנון, התמודדות עם אתגרים, צורת ההתקדמות, POCs, ומטריקות

בפרק זה היה את הכבוד לארח את ג׳וני, מהכותבים המקוריים של מאמר הscaling laws ב2019 שסלל את הדרך למודלי השפה העצומים של ימינו.

חשבתם פעם איך לסם אלטמן היה את האומץ לשפוך מליונים על אימון GPT3 בתקווה שיהיה מודל טוב יותר מאשר מודל באלפי דולרים?

תגלית חוקי הסקיילינג (שלהם ג׳וני היה שותף) היתה המנוע העיקרי להבנה איך עובדת הכלכלה של אימון מודלי שפה.

נגענו במוטיבציה לכללים, ומדוע אנחנו יכולים לנבא ביצועים של מודל אף על פי שאיננו יודעים איך הוא עובד בדיוק.

דיברנו על ההבדל בין ההשפעה של החוקים על שלב האימון לעומת שלב הinference כפי שאנחנו רואים במודלי chain of thought.

והאם סקיילינג תלוי בארכיטרטורה של הטרנספורמרים אותה אנחנו מיישמים כיום? או שמדובר בתופעה כללית.

סיימנו בדיון על העתיד של התחום, וכיצד אפשר למדוד אוטונומיה של מודלי שפה בצורה דומה בעתיד כדי להבטיח שתהיה שליטה במודלים הבאים.

זה נראה שרוב הפוקוס הנוכחי הוא על הכנסת דאטא עדכני לדאטאסט של אימון של מודל, ושמירת המודל עדכני.

אבל הצד השני של המטבע הזו, הוא לגרום למודל לשכוח נתונים שאינם עדכניים.

בין אם מדובר בחוקי מס שהשתנו או בביאסים של הדאטא (כמו דעות קדומות) שהיינו רוצים לשנות, שיכחה היא דבר חשוב.

פרופסור עודד שמואלי מהטכניון ידבר איתנו על המורכבות של ״עריכת״ מידע של מודלים, החל ממודלי קלאסיפיקציה פשוטים ועד מודלים מורכבים שפועלים על מספר מודאליות

בפרק זה אירחנו את אלן ארזי, מהכותבים של TabStar (יחד עם עילם שפירא ופרופ. רועי רייכארט) - מודל דיפ לרנינג המיועד למידע טבלאי.
בניגוד לתמונה, קול וטקסט - במידע טבלאי מודלי דיפ לרנינג הם לא הגישה הרווחת.
האתגר הגדול בעולמות הטבלה היא חוסר האחידות, טבלאות יכולות לתאר מגוון רחב של נתונים בלי מכנה משותף ביניהם - ולכן קשה למצוא ״מודל בסיס״ כמו בעולמות התמונה.

בטאב סטאר, הכותבים לקחו גישה שמערכת מודלי שפה (ובפרט טרנספורמרים) והשתמשו בשמות העמודות ובתיאור הטקסטואלי של הקטגוריות בשביל לתת למודל קונטקסט.

השיטה מראה ביצועים עדיפים על XGBoost כאשר יש מגוון של עמודות טקסטואליות במשימות קלאסיפיקציה.

אלן סיפר לנו על האתגרים באיסוף מידע לאימון ועל הצפוי לנו בעתיד בעולמות המידע הטבלאי.

רביד זיו, לשעבר מהמעבדה של יאן לקון, היום פרופסור בNYU וחוקר פורה בדיפ לרנינג ידבר איתנו על דחיסה ולמידה.

בעוד דחיסה מזכיר לחלקנו זיפ, או jpeg - רביד ירחיב על איך רשתות דוחסות מידע בצורה יעילה.

נדבר על שיטות כגון next token prediction שמסתבר שמאלצות מודלים ללמוד דחיסה יעילה יותר מאשר masking כמו בBERT.

נדבר על חשיבות האוגמנטציה בתהליך האימון - או יותר נכון, חוסר החשיבות כפי שנראה.

ונעמיק על הקשר שבין דחיסת מודלים, דחיסת אינפורמציה והמשימות אליהן רוצים לעשות אופטימיזציה

מתי מריאנסקי, מוביל קהילת עליית המכונות הפופולארית, אמן ומשתמש נלהב בAI ידבר איתנו על נסיונו.

נדבר על המגבלות והדפוסים שנראה שAI נופל אליהם, האם מודל בינה יוכל לייצר את סגנון הקוביזם החדש?

ונדבר על ההשלכות של פילטרי הבטיחות על איכות המודלים.

לסיום, נדון האם יש טעם ללמוד היום עיצוב גרפי, והאם התחום בדרך לאוטומציה מלאה.

היום בעידן מודלי השפה הגדולים כשתרגום סימולטני מתאפשר בלייב, זה נראה כאילו מאז ומתמיד ChatGPT ידע לדבר עברית.

עד לא מזמן היתה צניחה משמעותית בביצועים של מודלי שפה על שפות שאינן אנגלית.

בפרק זה גיא רוטמן, חוקר אקדמי בתחום ובתעשייה ב gong.io ידבר איתנו על אתגרי העבר והווה באימון מודלי שפה רב שפתיים.

נדבר על טיפים עכשוויים להתמודדות עם שפות כגון עברית, ועל אתגרי הדאטא.

יוצא לנו הרבה לדבר על אייג׳נטים, על מודלי שפה, ועל איך הם עובדים.

בפרק זה אנחנו נדבר עם מיכאל קיסילנקו - היזם מאחורי GenDesk, שמגיע שיטתית למליוני חשיפות בלינקדין בעזרת שימוש בAI.

מיכאל פיתח מומחיות רבה, ולמד את האלגוריתם של לינקדין מכל הצדדים.
פרק מלא תובנות שאסור לפספס